אני יודע שאתם מאד עסוקים עכשיו – בכל זמן נתון יש מישהו שמנתר מעליכם לגובה, מזנק לבריכה לידכם, או מפליא אתכם בתרגיליו על המקבילים כמו דימיטרי בילוז'רצ'ב בשעתו – אבל אף פעם לא הבטחתי לכם גן של שושנים, ולכל הקורה ביפן תצטרכו להוסיף הלילה, בין שני לשלישי שעון ישראל, גם את פתיחת הפרי אייג'נסי של עונת 2021.

בפראפרזה הפוכה לספרו הידוע של הרמב"ם, טקסט זה ישמש כ"מביך מורים" – הרעיון הוא שבסיומו של הפוסט תדעו על הפרי אייג'נסי מעט פחות ממה שידעתם לפני שהתחלתם לקרוא, או לפחות תרגישו פחות בטוחים במה אתם יודעים ומה לא. אנחנו יוצאים לדרך.

סוגי עסקאות

חתימת חוזים של שחקנים חופשיים – על פי רוב הפרי אייג'נסי נפתחת בקול תרועה רמה כשהשחקנים החופשיים המובילים מכריזים לאן החליטו לקחת את הכישרון שלהם. ב-2016 חיכינו למוצא פיו של דוראנט, ב-2018 ללברון וב-2019 לקוואי. 2021 מסתמנת כעונה פחות דרמטית בעניין זה, מאחר ונראה שקוואי, בין אם ינצל את אופציית השחקן שלו, ובין אם לאו, נוטה להישאר בקליפרס, בין אם בשל פציעתו, ובין אם לאו, וחוץ ממנו, ואולי מכריס פול, אין לטעמי מלפפונים לוהטים במיוחד. בדרך כלל, לאחר שה"אבנים הגדולות" מסתדרות במקומן, מתקדמים לחוזים קטנים יותר, של שחקני משנה, ולבסוף גם חוזי מינימום לצעירים, שחקנים נטולי אופציות טובות יותר, או ווטרנים שמוכנים לוותר על שכר על מנת להצטרף לקונטנדרית (מעתה אמור – וותרנים).

ריסטריקטיד ואנריסטריקטד – שחקנים צעירים העומדים בפני סיום חוזה מקיימים מו"מ עם המועדון שמסתיים במספר תוצאות אפשריות:

א. השחקן והמועדון מסכימים על הארכת חוזה, והשחקן למעשה יוצא משוק השחקנים החופשיים.

ב. RFA – השחקן והמועדון לא מסכימים על הארכת חוזה, השחקן רשאי לקבל הצעות ממועדונים אחרים, והמועדון משמר את הזכות להשוות כל הצעה שיקבל השחקן. מעניין לציין, שגם אם למועדון אכן זכות כזו, לא תמיד היא מתממשת – בקיץ שעבר קיבל ג'רמי גרנט הצעה מדטרויט, דנבר יכלו להשוות ואכן עשו זאת, אבל גרנט הסביר שהוא מעוניין בתפקיד גדול יותר ממה שהעריך שצפוי לו בדנבר, וביקש מהנאגטס לאפשר לו ללכת לדטרויט, ואכן כך היה.

ג. UFA – המועדון מוותר על הזכות להשוות, והשחקן הופך לאנרסטריקטד, כלומר לשחקן חופשי לכל דבר ועניין. כמו למשל פורטלנד שעל פי ווג', כמובן, הודיעו היום שלא יאריכו את ההצעה לזק קולינס, בסך 7 מיליון דולר, והפכו אותו לשחקן חופשי.

אופציית שחקן – אומרת שלשחקן יש אופציה להאריך את חוזהו לשנה נוספת בתנאים שהוגדרו מראש. מועיל בהחלט במקרה שאין לשחקן הצעות טובות יותר או אם הוא פצוע. אמנם דוראנט הראה שאפשר להשיג חוזה חדש וכבד גם אחרי פציעה קשה, ויתכן שגם קוואי יעשה זאת בימים הקרובים, אבל רוב השחקנים אינם נהנים מהלוקסוס הזה.

אופציית קבוצה – שהקבוצה יכולה להאריך את חוזהו של השחקן בשנה נוספת בתנאים שהוגדרו מראש. מועיל בהחלט אם יש לך שחקן ששווה הרבה יותר מהשנה האחרונה בחוזהו, למשל, אבל גם על מנת לשמר נכס שיכול לשמש כטרייד. השמועות מדברות על מימוש אופציית הקבוצה של מיאמי על דראגיץ', ואם וכאשר זה יתברר כנכון, יתכן שדראגיץ' דווקא יוטרד.

סיין אנד טרייד – השחקן החופשי חותם על חוזה במועדון מסוים, אבל מיד מוטרד למועדון אחר. הסיבות לכך מגוונות ונובעות בעיקר מהטבות שכר כאלה ואחרות עבור השחקן החותם, וגם מכך שלעתים המועדון הסופי שלו אינו יכול להחתים אותו עקב ענייני שכר ולכן נאלץ "לשלם" עליו בשחקנים מהסגל הקיים. דוגמא לכך הייתה הצטרפותו של כריס פול ליוסטון – הוא חתם על החוזה המפלצתי בקליפרס, והוטרד ליוסטון עבור לו וויל, הארל ומספר נכסים נוספים שהיוו את התמריץ לקליפרס לקיים את העסקה.

טריידים "רגילים" – למעשה, גם שחקנים שאינם נמצאים בנקודת החלטה חוזית בקריירה שלהם יכולים בהחלט גם הם למצוא את עצמם בקבוצה אחרת בימים הקרובים, בין אם מאחר והמועדון או השחקן מעוניינים בשינוי, ובין אם מאחר והם משמשים כתמורה, או אף כמשלים שכר, בעסקאות שעניינם שחקנים אחרים. נכון ללפני שנתיים מצא עורכנו "המשגיח" כי כ-70 שחקנים, מתוך כ-450, מוטרדים בממוצע בעונה. בהנחה שהחלק הארי מוטרד בקיץ, ורק מיעוט במהלך העונה עצמה, אפשר להניח שתוך מספר ימים יוטרדו עשרות שחקנים בכל רחבי הליגה.

הקבוצות – מצב פיננסי

קבוצות מתחת לתקרת השכר

אחד ממאפייניו של הקיץ הזה הינו שרק כ-8 קבוצות נמצאות, נכון לעכשיו, מתחת לתקרת השכר.

הגמישות הפיננסית הזו מאפשרת להן:

א. להחתים שחקנים חופשיים בשכר גבוה יחסית – שחקן כמו ג'ון קולינס למשל, שכבר התקשר לברינקס לשריין משאית או שתיים לשבוע הקרוב, נמצא במצב שבו אין הרבה קבוצות שיכולות לשלם לו, או מכיוון אחר – הקבוצות מתחת לתקרת השכר יכולות להציע שכר משופר לשחקנים החופשיים.

ב. לשמש כבסיס לסיין אנד טרייד לשחקנים המשחקים אצלם ומסיימים חוזה – כך למשל החוזה שדרוזן יכול לקבל מהספרס אינו מוגבל על ידי תקרת השכר, ולכן, תיאורטית, ניתן להחתים אותו ולאחר מכן להטריד אותו למחוז חפצו, ואף לקבל משהו בתמורה.

ג. לקלוט חוזים רעילים מקבוצות המבקשות להיפטר משכר עודף – בין אם על מנת לרדת אל מתחת לתקרה ולהחתים שחקנים חופשיים, ובין אם על מנת להוריד את תשלום מס המותרות שהם ישלמו – בדרך כלל עבור תמורה נאה בדמות בחירות ושחקנים צעירים.

קבוצות מעל תקרת השכר

קבוצות אלו יכולות לעשות שימוש במספר מצומצם של חריגות (MLE, TPE ושאר ירקות) על מנת להחתים שחקנים חופשיים בשכר שאינו מינימום, ונאלצות להציע שכר מינימום נוסף לכל שחקן אחר בליגה. חשוב לציין שבעניין זה קיים הבדל משמעותי בין קונטנדריות לבין שאינן כאלה, מאחר ולעתים האפשרות לטבעת קורצת לחלק מהשחקנים הוותיקים ולכן יעדיפו חוזה מינימום בקונטנדרית על חוזה מינימום בקבוצה אחרת, ולעתים גם יסכימו לוותר על כסף ויעדיפו חוזה מינימום בקונטנדרית על חוזה גבוה יותר בקבוצה אחרת.

קבוצות משלמות מס

קבוצות אלו נמצאות מעבר לתקרת המס, לעתים כבר שנה שניה או שלישית ברציפות, ולכן תשלום המס שלהן על כל דולר נוסף במשכורת הוא אסטרונומי. ככלל, קבוצות אלו נחלקות לשני סוגים עיקריים – קונטנדריות, עבורן התשלום נתפס כתנאי, או לפחות הכרח זמני, על מנת להחזיק בסגל שיכול ללכת עד הסוף, וקונטנדריות-וואנאבי, שתוכניתן להתמודד על התואר לא עלתה יפה והן מוצאות את עצמן סובלות מעוקצו של המס מבלי ליהנות מדובשו.

הקיץ הזה ניתן לסמן את ברוקלין ומילווקי כקונטנדריות – ברוקלין משלמת לא פחות מ-68 מיליון דולר מס על סגל של 8 שחקנים! והמספר יעלה משמעותית לאחר שתשלים את הסגל, למרות שתעשה זאת בעיקר בחוזי מינימום. מילוואקי משלמת רק 11 מיליון דולר כרגע, על סגל של 10 שחקנים, וגם היא תצטרך להסתפק בעיקר בחוזי מינימום, ולשלם קצת יותר. מצד אחד נראה שקבוצות אלו מרוצות, פחות או יותר, מהסגל שבנו ושהופך אותן לקונטנדריות, אך מצד שני היכולת שלהן להתחזק, מעבר למשיכת ווטרנים בחוזי מינימום, עוברת בעיקר דרך טריידים שאינם נטולי סיכון כלל וכלל.

בגזרת הקונטנדריות-וואנאבי משלמות המס נמצא השנה את בוסטון, שעשתה בימים האחרונים מאמצים ניכרים להיפטר משכר, ואכן משלמת כיום מס זניח יחסית של 3 מיליון דולר, ואולי גם את גולדן סטייט, שמשלמת כ-120 מיליון דולר מס (!!), ונכון לכתיבת שורות אלו עלולה למצוא את עצמה, זו השנה השלישית ברציפות, כמשלמת מס שאינה מתחרה על התואר. גם קבוצות אלו נוטות לטריידים, אם לא על מנת להתחזק, לפחות על מנת להוריד מעט את המס.

הקבוצות – מצב תחרותי

אשכול ראשון – קונטנדריות

בספר שלי, נכון לעכשיו, משתייכות לאשכול זה הנטס, הלייקרס, מילוואקי, הקליפרס, וכתלות בכריס פול גם הסאנס.

לקבוצות אלו יש בסיס טוב ללכת עד הסוף ועיקר המאבק בימים הקרובים צפוי להיות על החתמת ווטרנים בשכר מינימום. כזכור, חלק מהווטרנים הללו אינם באמת שחקני חוזה מינימום מבחינת ערכם התחרותי אלא רק מסכימים לחוזה מינימום, ולכן תיתכן להם השפעה על תוצאות העונה. האם למרקוס כשיר לא היה מייצר את המעט שנדרש לברוקלין הפצועה כדי לעבור את מילוואקי? לדעתי זו אפשרות סבירה ביותר. האם הקליפרס, למשל, לא יוכלו להפיק תועלת מאיגואדלה בחוזה מינימום? גם אפשרי. על כן, כסף או לא כסף, עסקאות כאלה ימשכו תשומת לב בימים הקרובים ובצדק.

הקונטנדריות בהחלט עשויות לקיים טריידים, על מנת להחליף שחקני משנה כאלה באחרים, אבל קשה לי לראות אותן מבצעות שינוי משמעותי בשלד המרכזי של הסגל, ואיני רואה אפשרות שראסל ווסטברוק, למשל, יעבור ללייקרס. אבל זה רק אני, ובהחלט יתכן שהמנג'רים מוכנים לקחת סיכונים גדולים, ולבצע שינויים חריפים, על מנת לשפר את סיכוייהם לתואר.

אשכול שני – קונטנדריות מינוס

האשכול השני הוא של קבוצות חזקות בהחלט, ש"כל חטאן" הוא שאינן חזקות, להערכתי ובשלב זה, כמו הקבוצות באשכול הראשון. אני מונה את פילי, יוטה, דאלאס, גולדן סטייט של קליי הפצוע, ודנבר של מארי הפצוע.

לו הייתי מנג'ר של קבוצה מאשכול ב' הייתי הוגה יומם וליל בשאלה איך אני יכול לשפר את הקבוצה כך שתעלה לאשכול העליון. לעתים מדובר בתוספת כשרון, לעתים בסגירת חור באחת העמדות, לעתים בתוספת של שחקן מנוסה בפלייאוף – כל קבוצה וחולשותיה. אפשר כמובן גם להחליט לא לעשות יותר מדי, ולהסתמך על הניסיון הנצבר בשנה החולפת, או על שובם של הפצועים. רעיונות לביצוע עבור המנג'רים הללו יתקבלו בברכה בתגובות.

אשכול שלישי – קונטנדריות-וואנאבי

מדובר בקבוצות שהיו רוצות להיות קונטנדריות, ויש להן בסיס לא רע להפוך לכאלו בעתיד, אבל בעונה הקרובה, להערכתי, סיכוייהן לאיים על התואר נמוכים, והן צריכות להתמקד בשיפור הקבוצה לקראת השנים הבאות. אני מונה את בוסטון, אטלנטה, מיאמי, כתלות בלילארד גם את פורטלנד, ועם קצת אופטימיות גם את הניקס (גוועלד!!!), ממפיס, הפליקאנס, ואפילו- אבל אל תצטטו אותי! – שרלוט. רעיונות לביצוע עבור המנג'רים הללו גם הם יתקבלו בברכה בתגובות. וכן, איגודאלה לבוסטון זה רעיון מצוין לדעתי.

אשכול רביעי – לא בשר, לא חלב

טורונטו, אינדי, שיקגו, סקרמנטו והספרס. להערכתי הרשימה הזו מייתרת את ההסבר על מאפייני האשכול, אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים – קבוצות שהסיכוי ינצחו 52 משחקים בעונה הסדירה נמוך רק מהסיכוי שיפסידו 52 משחקים בעונה הסדירה. קבוצות שיש להן מעט שחקנים טובים, לא מעט שחקנים ממש בסדר, וגם כמה חלשים. לפעמים הם ינצחו, בעיקר קבוצות חלשות או קבוצות כמוהן, ולעתים, תאמינו או לא – יפסידו, בוודאי לקבוצות חזקות, וגם לקבוצות כמוהן. בקיצור מדובר בקבוצות שצריכות להחליט לאיזה כיוון הן הולכות, והכיוון הזה, לדעתי, עובר בעיקר דרך שפשוף צעירים ופחות דרך משיכת שחקנים חופשיים. טריידים זו גם אופציה, בעיקר אם מישהו מתעניין באחד השחקנים היותר טובים שלהן.

אשכול חמישי – עתיד מתוק

למה עתיד מתוק? כי ההווה לא מתוק וצריך סיבה לקום בבוקר, אז מניחים שהעתיד יהיה מתוק, נו מנעשה? נבכה? לא! אצלנו, ב – יוסטון, אוקלהומה, קליבלנד, דטרויט, אורלנדו ומיניסוטה – לא בוכים!

כדי שהעתיד יהיה מתוק צריך לממש נכסים קיימים, אם יש כאלה, כולל מרחק מתקרת השכר שמאפשר קליטת חוזים רעילים, כולל כקבוצה שלישית ורביעית בטרייד, עבור נכסים עתידיים, לפתח את הצעירים וכדומה.

חשוב לציין, לעקוץ ליתר דיוק, את מיניסוטה, ולומר שבנסיבות אחרות אפשר היה בהחלט לשים אותה באשכול השלישי, בצוותא עם הפליקאנס למשל, כקבוצה עתירת כשרון המבקשת לפרוץ קדימה, ולהדגיש שאף על פי כן לא שמתי אותה באשכול השלישי, ובצדק, וזה רק מראה איזה מועדון קטסטרופלי יש שם, ואין לי מושג למה זה ככה, ואני לא יודע אם למישהו יש, אבל זה ממש צער בעלי חיים מה שהולך שם כבר כל כך הרבה שנים, וחבל.

השחקנים

את רשימת השחקנים החופשיים המלאה תוכלו למצוא כאן. אתם מוזמנים למצוא להם, בעיקר לדרוזן, בית חדש ולהציע זאת בתגובות. מוזמנים כמובן גם לעדכן על דווחים, כמו גם על שמועות, (רק לנסות להפריד ביניהם).